בלילה שבין שבת לראשון, ה-26 באוקטובר, ישראל תעבור לשעון חורף. בשעה 02:00 לפנות בוקר, השעון יוזז שעה אחורה, והמשמעות היא שכולנו נזכה לשעת שינה נוספת. זהו מהלך שגרתי שקורה בכל שנה ומטרתו היא להתאים את שעות הפעילות היומיות לשעות האור.

למה עוברים לשעון חורף?

המעבר לשעון חורף נעשה בהתאם לחוק קביעת הזמן בישראל משנת 2013, שקובע את המעבר ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר. המטרה היא לסנכרן את זמני השעון עם זמני הזריחה והשקיעה המשתנים. בישראל, בה החורף מאופיין בימים קצרים ושעות אור מצומצמות, הזזת השעון שעה אחורה מאפשרת לישראלים ליהנות מזריחה מוקדמת יותר בבקרים, אך גם משקיעה מוקדמת יותר בערבים.

איך המעבר משפיע עלינו מבחינה ביולוגית?

בחורף, כמות האור במהלך היום מצטמצמת משמעותית, דבר שמשפיע ישירות על השעון הביולוגי שלנו. אחד הגורמים העיקריים לכך הוא הורמון המלטונין, המכונה גם "הורמון החושך", שמופרש בכמויות גדולות יותר כאשר שעות החשכה מתארכות. הורמון זה מסייע לוויסות מחזור השינה, ולכן בתקופת החורף אנחנו עשויים לחוש עייפות ומנומנמים יותר מהרגיל.

מעבר לכך, גם הורמון הסרוטונין, האחראי בין היתר על מצב הרוח, מושפע ישירות מכמות האור שאליה אנו נחשפים. כשרמות הסרוטונין נמוכות יותר, תיתכן השפעה על מצב הרוח, מה שעשוי לגרום לדכדוך ואף לדיכאון עונתי, תופעה מוכרת באזורים עם חורפים חשוכים וקרים.

הסתגלות אישית ומודעות לחשיפה לאור

אחת ההמלצות להתמודדות עם השינויים הללו היא לדאוג לחשיפה מספקת לאור יום במהלך השעות המעטות שהוא זמין, כדי לווסת טוב יותר את השעון הביולוגי ולשמור על איזון הורמונלי. לעומת זאת, בשעות הערב, כאשר השמש שוקעת מוקדם יותר, מומלץ לצמצם את החשיפה לאור מלאכותי לפני השינה כדי לסייע לגוף להיערך למנוחה נכונה.

המעבר לשעון חורף הוא תהליך טבעי שמתרחש מדי שנה במטרה לסנכרן את סדר היום עם שעות האור והחשכה המשתנות. מעבר זה מספק לנו שעת שינה נוספת בלילה, אך דורש מאיתנו הסתגלות מחדש למחזורי האור והחושך. חשוב להיות מודעים להשפעותיו על הגוף ולהתאים את אורח החיים כך שנוכל להתמודד בצורה טובה עם השינויים.