שברי מאמץ – קטנים, מעצבנים ומקשים על האימון

שברי מאמץ – קטנים, מעצבנים ומקשים על האימון

הסכנות הנסתרות של אימון יתר

אימון יתר הוא בעיה שכיחה בקרב ספורטאים וחובבי כושר. זה מתרחש כאשר הגוף נדחק אל מעבר לגבולותיו, והשרירים, העצמות והמפרקים נתונים ללחץ מוגזם. בעוד שפעילות גופנית סדירה מועילה לבריאות הכללית, אימון יתר עלולה להוביל לתוצאות חמורות, כולל שברי מאמץ.

שבר מאמץ הוא סדק קטן בעצם הנגרם כתוצאה מפגיעה חוזרת או מתח פיזי. הוא יכול להופיע בכל עצם, אבל נפוץ ביותר ברגל התחתונה ובכף הרגל הנתונים לעומסים הגדולים ביותר. אימון יתר אינו הגורם היחיד לשברי מאמץ. גורמים נוספים שיכולים לתרום להתפתחותם כוללים תזונה לקויה, חוסר איזון הורמונלי ובעיות ביומכניות.

לדוגמה: ספורטאים במקצועות כגון ריצה וקפיצה, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח שברי מאמץ. נשים גם הן נוטות יותר לשברי מאמץ, עקב השינויים ההורמונליים המתרחשים בזמן הווסת ובגיל המעבר.

"שברי מאמץ מכונים לעתים קרובות פציעות נסתרות", אומרים במכון הפיזיותרפיה מדלידר; "זאת מכיוון שהם לא תמיד נראים בצילומי רנטגן או בבדיקות הדמיה אחרות. הם עשויים להיות קשים לאבחון, ואנשים רבים אפילו לא מודעים לכך שיש להם שבר מאמץ, עד שחלה החמרה במצב. שברי מאמץ לא מטופלים עלולים להוביל לכאבים כרוניים, לנזק קבוע לעצם ואפילו לנכות."

האם אתם בסיכון? זיהוי סיבות ותסמינים

ישנם מספר גורמי סיכון שיכולים להגדיל את הסיכויים לפתח שבר מאמץ. כפי שהוזכר קודם לכן, השתתפות בפעילויות ספורט ובפעילויות אינטנסיביות כגון ריצה, כדורסל והתעמלות, עלולה להעמיד אתכם בסיכון גבוה יותר. גורמים אחרים כוללים היסטוריה של שברי מאמץ, אוסטאופורוזיס או מצבים אחרים הקשורים לעצם, לשרירים ולרקמות הרלוונטיות.

תסמינים של שברי מאמץ יכולים להשתנות בהתאם למיקום ולחומרת הפציעה. התסמין השכיח ביותר הוא כאב שמחמיר בזמן פעילות ומשתפר עם מנוחה. הכאב עשוי להיות מקומי לאזור מסוים ויכול להיות מלווה בנפיחות ורגישות. במקרים מסוימים, שבר מאמץ עלול לגרום לעיוות גלוי או לשינוי בצורת העצם הפגועה.

אם אתם חושדים שאולי יש לכם שברי מאמץ, חשוב לפנות מייד לטיפול רפואי. הרופא עשוי להזמין בדיקות הדמיה, כגון צילום רנטגן או MRI, כדי לאשר את האבחנה ולקבוע את חומרת הפציעה. אפשרויות הטיפול יהיו תלויות במיקום ובחומרת השבר, אך עשויות לכלול מנוחה, שימוש בגבס או בסד מתאים וכן טיפולי פיזיותרפיה.

אסטרטגיות למזעור שברי מאמץ

מניעת שברי מאמץ היא המפתח למניעת הכאב, אי הנוחות והנזק הפוטנציאלי לטווח ארוך הנגרמים מפציעות אלו. ישנן מספר אסטרטגיות בהן תוכלו להשתמש כדי למזער את הסיכון לפתח שברי מאמץ.

  1. התקדמות הדרגתית-אחד הדברים החשובים ביותר שאפשר לעשות כדי למנוע שברי מאמץ הוא להגביר בהדרגה את עוצמת ומשך הפעילות הגופנית. זה עוזר לגוף להסתגל לדרישות הפעילות שבחרתם, וממזער את הסיכון לפציעות אימון בעקבות שחיקה .
  2. הנעלה נכונה-נעליים מתאימות המספקות תמיכה וריפוד נאותים, יכולות לעזור להפחית את ההשפעה על העצמות והמפרקים. ודאו שהנעליים מתאימות היטב לרגל, ומיועדות לפעילות הספציפית בה אתם עוסקים.
  3. אימון צולב-שילוב מגוון פעילויות בשגרת האימון, יכול לעזור להפחית את הסיכון לפציעות ושברי מאמץ. אימון צולב יכול לעזור לשפר את רמת הכושר הכוללת שלכם, ובמקביל לתת לגוף הפסקה ממתח פיזי חוזר ונשנה.
  4. תזונה ושתייה-תזונה נכונה והידרציה חיוניות לשמירה על בריאות העצמות ולמניעת שברי מאמץ. ודאו שאתם צורכים מספיק סידן, ויטמין D וחומרי תזונה חיוניים אחרים, ובמקביל שתו הרבה נוזלים (רצוי מים).
  5. מנוחה והתאוששות-מתן זמן לגוף לנוח ולהתאושש חיוני למניעת שברי מאמץ. ודאו שיש לכם ימי מנוחה קבועים ושינה מספקת, כדי לאפשר לגוף להשתקם ולהתחדש.

ריפוי והחלמה: אפשרויות טיפול בשברי מאמץ

למרבה הצער, אפילו עם אסטרטגיות המניעה הטובות ביותר, שברי מאמץ עדיין יכולים להתרחש. חשוב לפנות לטיפול רפואי בכל חשד לשברי מאמץ, אבל חשוב לא פחות להיות מודעים גם לאפשרויות הטיפול באופן עצמי.

  1. מנוחה-הדבר החשוב ביותר לריפוי שבר מאמץ הוא לתת מנוחה לאזור הפגוע. המשמעות עשויה להיות הימנעות מפעילויות מסוימות או אפילו שימוש בקביים כדי להוריד לחץ מהעצם הפגועה. בהתאם לחומרת הפציעה, ייתכן שיהיה עליכם לנוח מספר שבועות או אפילו חודשים.
  1. קירור-שימוש בקרח על האזור הפגוע יכול לסייע בהפחתת נפיחות וכאב. השתמשו בשקית קרח או עטפו את האזור בתחבושת אלסטית למשך 20 דקות בכל פעם, מספר פעמים ביום.
  1. משככי כאבים-תרופות נגד כאבים ללא מרשם כמו איבופרופן או פרצטמול, יכולות לסייע בהפחתת כאב ודלקת הקשורים לשברי מאמץ.
  1. פיזיותרפיה-לאחר סיום תקופת הריפוי הראשונית, פיזיותרפיסט יכול לעזור לכם לחזק בהדרגה את האזור הפגוע ולמנוע פציעות עתידיות. הטיפול יכול לכלול גם המלצה על תרגילים או מתיחות כדי להחזיר את הגמישות וטווח התנועה.
  1. ניתוח-במקרים נדירים וכמוצא אחרון, ייתכן שיהיה צורך בניתוח לתיקון שבר מאמץ חמור. זה עשוי להיות כרוך בהחדרת סיכות, ברגים או חומר אחר כדי לייצב את העצם הפגועה ולקדם ריפוי.

 

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*