בין כל סוגי החליפות לגבר, אין ספק שטוקסידו היה ונשאר האייטם המכובד והאלגנטי ביותר. למרות זאת, גם כאן מתחוללים שינויים – בעיקר כאלו שמוכתבים על ידי מפורסמים ברחבי העולם.

באופן מסורתי, חליפת טוקסידו מיועדת לאירועים רשמיים. באנגלית היא נקראת Tuxedo או Tux בקיצור, אבל יש לה שמות נוספים כגון Black Tie או גם Dinner Jacket. אבל מאיפה מגיע השם טוקסידו ומה ההבדל לעומת חליפה רגילה? מומחי האופנה לגבר של יוסי בן נון מסבירים.

קצת היסטוריה

ראשיתה של חליפת הטוקסידו הוא באמצע המאה ה-19, כך לפי המסורת. אמריקאי בשם ג'יימס פוטר הוזמן לביקור אצל נסיך אנגליה, אדוארד השביעי. פוטר לא ידע מה לובשים לאירוע רשמי שכזה, והנסיך שלח אותו לחייט המלכותי. כאשר חזר פוטר לארצות הברית, הגיע עם החליפה החדשה שלו למועדון טוקסידו פארק בניו יורק. משם החליפה כבר הפכה לסנסציה באמריקה הצפונית.

חליפת טוקסידו מסורתית כוללת מקטורן שחור או כחול כהה, הכוללים שילוב של בד סאטן בחלקים מסוימים (בחליפה רגילה אין סאטן בכלל). בנוסף יש להגיע עם חולצה מכופתרת לבנה ועניבת פרפר שחורה, יחד עם מכנס שחור ונעליים שחורות. בין החולצה למקטורן ניתן לשלב גם אפודה / וסט, אבל בדרך כלל בחיתוך נמוך יותר שלא יסתיר את לובן החולצה. עם זאת, אנחנו כבר לא חיים במאה ה-19 – ומתוקף כך איננו מחויבים בכללי הטקס של פעם.

מסורתי אבל מודרני

בתי האופנה המודרניים יצרו גרסאות חדשות של חליפות טוקסידו, חלקן מרושלות בכוונה כדי לשבור את הרשמיות: צווארון צמר, נצנצים, שוליים פרחוניים ועוד. ממסלולי הדוגמנות מגיעים חלק מהדגמים הללו גם לחנויות הבגדים לגברים, ומשם מוצאים את דרכם גם אל עולם המציאות (לפחות בכל הנוגע לארצות הברית ולאירופה).

הטרנד הנוכחי שמחזיר את הטוקסידו לימי הזוהר שלו, אבל עם מגע מודרני של רישול, מגיע בעיקר מסלבריטאים. קחו לדוגמה את השטיח האדום בטקסי האוסקר או פרסי גלובוס הזהב, ותוכלו לראות סלבס המגיעים עם טוקסידו בצבעי פסטל עם פאייטים במקום חפתים. יש כאלה שמרחיקים לכת גם אל עבר צבעים נוספים כגון ירוק, שנהב ועוד.

כמעט לכל גבר אמריקאי יש לפחות חליפה אחת בבית, ולפעמים גם טוקסידו אחד בארון. זה גורם להם לרצות לשבור מוסכמות וללבוש לעיתים גם דברים חדשים, שלא עולים תמיד בקנה אחד עם הנורמות המקובלות (או לפחות היו מקובלות עד ימינו).

ככל הנראה זה מה שגורם להם להעדיף חליפות – טוקסידו או גם רגילות – בצבעים בולטים, עם תוספות חריגות כגון עניבות בנוסח טקסני או פאייטים פומפוזיים. לפעמים כל מה שצריך זה רק את הג'קט עצמו, בלי כל שאר החלקים המחויבים מהמסורת (חולצה מכופתרת לבנה, פפיון שחור וכן הלאה).

ואם כבר מתעסקים בטרנד האנטי מסורתי, תנו מבט בבחירת הלבוש של מובילי ההייטק. הלבוש המרושל, הג'ינס והטי שירט הפכו לסמל גם במקומות העבודה בחו"ל – שם היה נהוג להגיע עם חליפה עד לפני כמה עשורים. מאז ימי הכפכפים של סטיב ג'ובס, הלבוש הפשוט משמש להעברת המסר "אני מתרכז בעבודה שלי, הלבוש הוא רק אמצעי".

ככל שחולפים העידנים כך מתרככים טרנדים אופנתיים שפעם היו נוקשים, ואת מקומם תופסות מגמות חדשות, מודרניות וקז'ואליות יותר. זה נכון בעיקר לגבי גברים, שבדרך כלל מוגבלים יותר בבחירות האופנתיות שלהם לעומת נשים. מגברים מצופה להופיע בלבוש חדגוני שלא מושך את העין ובצבעים סולידיים; האפשרויות החדשות בתחום החליפות נותנות גם לגברים להציף קצת יותר צבע ואמירה אישית.