שרון לויט, שם במה: מלון, בן 26, גדל והתחנך בבית הספר "רוגוזין" בקרית גת, בוגר תוכנית " רואים רחוק" של קשת 12,סטודנט בבית הספר היוקרתי למוסיקה "רימון", אומן ויוצר מקומי בתחום המוזיקה והראפ.

כתב, יצר והפיק את הסינגל והקליפ "כרטיס מועדון", סינגל פוליטי, סטירי, בועט על מה שקורה במדינה מנקודת המבט של האנשים השקופים.

בשיחה מרתקת על הדרך, המטרה והעבודה הקשה.

בית הספר "רימון" ידוע כמוסד יוקרתי ללימודי מוסיקה, איך בעצם הגעת לשם?

האמת שלגמרי במקרה אך בדיעבד אני מבין שכבר מגיל 16 יועדתי לשם וזה לגמרי המקום שלי.

כתלמיד תיכון פה בקרית גת שמעתי על תוכנית שהגיע לעיר בשיתוף פעולה של קשת 12, אז זה היה ערוץ 22, קראו לתוכנית "רואים רחוק", מדובר בסדרה של מפגשים אחריי שעות הלימודים, בעצם קבוצה של כ6 אנשים שמעוניינים לעסוק באומנות מכל הסוגים והתוכנית הזו מהווה הכנה של הקבוצה לעסוק בעתיד באומנות בתעשייה, שם גם הכרתי את המדריך שלי שהיום הוא חבר קרוב אלעד אורנשטיין. ידעתי שמוזיקה מאוד מעניינת אותי הרגשתי חיבור וראיתי את עצמי משתלב בתחום ומאוד התמדתי בתוכנית, כל אחד מהמשתתפים בתוכנית בחר לעצמו דרך, חלק הלכו לבצלאל, חלק בחרו בעשייה בטלוויזיה ואני נמשכתי אל המוזיקה.

ב"רואים רחוק" ראו בי את הפוטנציאל והציעו לי מלגה לרימון, בפעם הראשונה לא הייתי סגור על זה, המשכתי לעבוד פה בעיר ודיי חיפשתי את עצמי, לאחר תקופה הגיעה לידיי הזדמנות נוספת, הפעם לקחתי אותה ב2 ידיים ולא הייתי מוכן לוותר.

בחוסר וודאות מוחלט נגשתי למבחנים ב"רימון", עזבתי את העיר, שכרתי דירה ברמת השרון והחלטתי ללכת עם זה עד הסוף, הרגע בו קיבלתי את השיחה שהתקבלתי ל"רימון" הוא אחד מהרגעים המאושרים בחיי, משם הכל התחיל.

נשמע כמו סיכון ועם זאת ניראה שהלכת על זה בכל הכח, האם הסביבה תמכה ?

זה בהחלט היה סיכון, לא ידעתי אם אתקבל ולא ידעתי מה יהיה הלאה, אך משהו בי לא נתן לפחדים ולחששות להשתלט, כשהגיעה התשובה מ"רימון" כל הפחד נעלם, אתו גם הגיעה התמיכה של המשפחה והסביבה, "רימון" ידוע כמוסד חינוכי בעל שם יוקרתי, לקבל מלגה לשם זה לא דבר פשוט, הרגשתי שמאמינים בי והחלטתי להאמין בעצמי.

ספר לי קצת על הלימודים ב"רימון"…

בתחילת דרכי ברימון הייתי במסלול גיטרה, זאת אומרת שאלו היו הלימודים המרכזיים שלי והמטרה הסופית לצאת משם כגיטריסט הטוב ביותר ולהשתלב בתעשיית המוזיקה כגיטריסט, אך לאט לאט התחלתי לשלב קורסים של כתיבה והלחנה, עשיתי קורסים רבים עם מורים מעולים כמו דנה ברגר, שימרית אור ויהודה עדר שהוא בעצם נשיא בית הספר "רימון".

לאט לאט נפל לי האסימון הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות יותר מהכל, אני רוצה לכתוב, מצאתי את המקום שלי וזה הראפ. באופן יוצא דופן אפשרו לי להחליף מסלול ומשם הכל נפתח.

אז איך בעצם עלה הרעיון ליצור את "כרטיס מועדון"?

"כרטיס מועדון" נוצר כחלק ממשימה בתוכנית הלימודים, קיבלתי משימה לכתוב אך הכתיבה צריכה להיות כנקודת מבט של מישהו אחר, בחרתי לכתוב ולדבר על מה שקורה במדינה אבל הכתיבה הייתה מקודת מבטה שלקופאית, עולה חדשה, הוייב מאוד סטירי, פוליטי ומצחיק, רציתי לתת מקום לדעה של ה"אדם השקוף".

הקליפ ממש מגניב, ניראה שזה מאוד טבעי לך, ספר לי קצת על העבודה על הקליפ..

כחלק מהעבודה על השיר וחלק מהמשימה הלימודית הייתי צריך להכין גם קליפ, העלתי ברשתות שאני מחפש מפיק וקיבלתי מספר הצעות, אחת ההצעות שקיבלתי הייתה משי קולבר שהוא בעצם המפיק וחלק מההרכב של "שאזאמט", נוצר בנינו חיבור טוב וזה ממש זרם, בשיעורי הכתיבה נולדה הדמות של הקופאית, לי באופן אישי יש את האלטר אגו שלי שזה " מלון" אתו אני לגמרי שונה, כשאני על במה או מול מצלמה, כשאני עוסק ביצירה לי אני לגמרי "מלון" אתו אני חדור מטרה, אני דוגל בלא לחשוב פשוט לעשות וככה גם הייתה העבודה על הקליפ והאמת שאני ממש מרוצה מהתוצאה.

קרדיט צילום: מתוך הקליפ, הקלפי צולם ע"י אדיר סטודיומן

מה מייצגת עבורך הדמות של הקופאית?

היא בעצם מייצגת את השיח הפשוט, העממי על מה שקורה במדינה, הכל נעשה בהומור סטירי,ציני ועוקצני, ניתן גם לראות שהשם שעל התג של הקופאית הוא "מלון" והפזמון מאוד מדבר כל הנושא החברתי הפוליטי במדינה.

"המחיר שכולנו משלמים על זה,

בקלפי או שקית בוטנים,

לא ״סבבה״, כי רובם לא אפויים

מהבקו״ם אל הוואקום צועדים…

שמאל ימין שמאל ימין

שמאל ימין שמאל ימין שמאל."

בשנים האחרונות הרבה מאוד אמנים גדולים יצאו מקרית גת, מה אתה חושב על זה ?

אני באופן אישי מאוד אוהב את קרית גת, גדלתי פה מבחינתי העיר הזו תמיד תהיה הבית שלי, כיף גדול לראות אמנים גדולים ומוכשרים שיוצאים מפה ומביאים הרבה כבוד לעיר.

שרון או מלון, מה עוד התוכניות?

אני עובד כרגע על סינגלים נוספים, אחד מהם עתיד לצאת בקרוב מאוד, גם הוא בהפקתו של שי קולבר.

מה אתה מאחל לעצמך לשנה החדשה?

להמשיך לעבוד קשה, ליצור ולהתפתח, בשיחה עם יהודה עדר נשיא בית הספר "רימון" דיברנו והוא התבדח ואמר לי : "אתה אובססיבי אבל גאון" ואני לגמרי עף על זה, אני אובססיבי ליצירה ומקווה שתמיד אהיה, מבחינתי זה לגמרי עניין של זמן והעולם מחכה לי ולשם אני שואף.

לינק ל"כרטיס מועדון" -> https://did.li/7heIw

לאנסטגרם של שרון -> https://instagram.com/s.l_melon?igshid=YmMyMTA2M2Y=

קרדיט צילום: גיא לוי סטודיו bali.pic